סשן הרדמה קשוח זה כמו מסע של 20 קילומטר עם 80 קילו על הגב כשחם ולח אבל אתה עם חרמונית, חולצה טרמית וגעטקס ושומע באוזניות " אתה חייב למות עלי " של להקת חמסה בריפיט ומישהו עושה לך עם נוצה מאחורי האוזן ומדגדג לך את הרגל ושם לך אצבע מול העיינים שלך ואומר אני לא נוגע בך אל תגע בי .
ועוקץ אותך יתוש בין האצבעות ואתה לא יכול לגרד.
אתה יכול ערב אחד לחשוב שפיצחת את האטום וגילית את השיטה להרדמות אבל אז ערב אחרי כל מה שעבד לך רק עושה הפוך והבכי מתגבר אבל אתה גבר גבר לא תגיד שאתה נשבר אז ממשיך לנסות אבל הבכי הוא כל כך חזק עד שהדלת נפתחת ויו"ר המועצה לשלום הילד נכנסת
" מה קרה ? " היא שואלת.
אני מביט בה ואומר הכל טוב אבל בלב מתחנן שהיא תחליף אותי לכמה דקות כל מה שבא לי זה לשכב על הרצפה ולהביט לשמיים סתם להביט קצת שקט להיות עם עצמי מרגיש כאילו טרקטור עבר עלי הלוך חזור ומעך לי את האני הפנימי שלי לשכבה דקה דקה כמו בייגלה שטוחים.
אולי זה בגלל החושך אולי כי גם היא עייפה אבל היא באמת סוגרת את הדלת ומשאירה אותי שוב לבד בחדר עם הקטנה שעושה רעשים של פפפפ מהפה עם רוק ואני מתחיל לחשוב שאולי זה בכלל שיניים ומה זה אומר מה עושים עם הידיעה הזו שזה שיניים כל הזמן אמרו לי חכה חכה יבואו שיניים ווה עלייך שיבואו שיניים אתה עוד תתגעגע לגזים שיניים ופתאום היא משחררת צרחה שגורמת לכלב לברוח מהחדר ואמא שלה שמחוברת אליה בחבל טבור רגשי פותחת את הדלת בסערה ואומרת
" תביא אותה. היא צריכה את אמא שלה "
ונכנסת עם כל הרוך האימהי הזה שלה מלטפת ועוטפת מנשקת ולוחשת מילות אהבה והילדה מתמסרת אליה וגם הילד שבי פתאום נזכר מה זה הכוח המטורף הזה שיש לאמא.
מה זה הפה הזה שיודע להגיד מילים שהן כמו לחשי קסם על הלב.
הידיים האלו שיודעות ללטף ולצייר אהבה על הגוף.
החיבוק האימהי שהוא צבא שלם ששומר עלייך.
ופתאום אני מבין כמה עוצמה יש במילה הזו
אמא.
בנתינה שהיא ללא גבולות, בהבנה הכל כך עמוקה שלה שהיא תתן מעצמה ואת עצמה כדי שלילדה שלה יהיה טוב.
ושכל מי שאנחנו
וכל מה שאנחנו חולמים להיות
הוא בזכות אישה אחת.
אמא שלנו.
