" הלילה אתה מרדים אותה. "
" אני?? אני רק אעיר אותה יותר. "
" כן אתה "
" איך? הילדה נרדמת רק עם ציצי. "
" ממש לא. קדימה, הגיע הזמן שתלמד גם איך להרדים אותה "
" קל לך להגיד את זה. לך יש ציצי ולי אין "
" לא הכל זה ציצי "
" אם אני לא מצליח את מחליפה אותי "
" סבבה "
" והפעם בלי ציצי. שיהיה כוחות. "
" אין בעיה "
מחשיך את החדר , מדליק רעש לבן, עושה לה ששששש ונותן טפיחות קלות בטוסיק אבל היא מתהפכת מהבטן לגב וקולטת שזו לא אמא שלה אלא רק דוד אבא אז מתחילה לבכות ואני מרים אותה מהר מחבק מנשק היא נרגעת מעט מוסיף קפיצות קטנות מרגיש איך היא נכנסת לשינה ואני יוצא מהחדר לקבל את מדליית ההרדמות אבל בשנייה שמניח אותה היא הופכת לדינמיט ומתחילה לצרוח ברמה שהשכנים מדליקים אורות בבתים.
מה יש יפה שלי? למה את לא רוצה לישון??את יודעת איזה כיף זה חלומות? יש שם הרים של ציצי ומלא אגמים עם חלב אם ובמקום כבישים יש משטחי פעילות ומלא תוויות של צעצועים וחוטי חשמל וכפכפים שאת יכולה להכניס לפה בלי אמא ואבא שיגידו לך אסור!
"אמא!! דוד אבא חוטף אותי!! " היא צורחת
"אוקי אוקי. אז אני אצא מהחדר ואם תבכי אני ארים אותך ואז אחזיר אותך ואז ארים אותך עד שתרדמי. סבבה? "
אבל בשניה שאני יוצא מהחדר המשטרה החשאית מחכה לי מחוץ לדלת.
" מה אתה עושה?? למה היא צריכה להירדם בבכי??"
" מפתאום בבכי! זה שיטת הרם הורד "
" הרם הורד? שאני לא אוריד לך אחת " היא נכנסת כמו כוח ימ"מ לחדר מחלצת את הקטנה מהעריסה ובשניה שמחבקת אותה היא מפסיקה לבכות.
" אמרנו בלי ציצי "
אני מזכיר לה ויוצא מהחדר לא לפני שאני מכוון את המצלמה עליהן ועובר לשבת בסלון כשאני צופה במוניטור כמו חיים הכט ביצאת צדיק.
אני שומע אותה מדברת אליה בקול שמרגיע גם אותי ושרה לה שירים כשבין כל פזמון היא מנשקת אותה בעדינות כזו שבא לי לגור בשפתיים שלה.
אני רואה את הראש של הקטנה שלי נרגע באיטיות ולאט לאט מתקרב אל הציצי.
ציצי!
היא נותנת לה ציצי!
אני מתכונן לרוץ לחדר כדי להגיד לה
" אמרתי לך! הילדה לא נרדמת בלי ציצי! "
אבל אז רואה שהיא בכלל מניחה עליה ראש ונרדמת על הצד של הלב של אמא שלה.
בלי ציצי.
היא מגיעה לסלון ושולחת אלי מבט של אני תמיד צודקת.
" כן, מה יש לך להגיד? "
" שיצאת מלכה. איך הרדמת אותה? "
" עם הלב. "
אז אולי ציצי הוא המלך,
אבל מה זה מלך בלי מלכה?
