אני, אשתי הילדה והמוניטור הזמנו טיסה. כבר בשלב האריזות חשדתי שמשהו קצת שונה בחופשה הזו. פעם הייתי לוקח בגד ים ואשראי ופתאום מזוודה שלמה מלאה בטטרות ושמיכה לעגלה ושמיכה למיטה ומגן ראש ומוצצים ומובייל שלא ישעמם ובואי נעמיס כבר את הבית על משאית ונצא לנופש!! מגיעים לשדה היא מחזיקה את הקטנה צוחקות להן ואני מחזיק ביד אחת עגלה, ביד שניה מזוודה, על הגב תיק החתלה, מקדימה תיק לטיסה ועל הכתף התיק שלה. אני מרגיש כמו מדף בחנות של קל גב.
אז ארים אותה טיפל'ה בידיים ואצא. זה לא נחשב לשבור את החינוך אם אף אחד לא רואה. בדיוק כמו עץ שנופל באמצע יער ואין מי שישמע אז הוא לא עושה רעש ככה אם אני מרים בלי שאף אחד רואה אז בעצם בכלל לא הרמתי. מקפיץ בידיים, כדור פיזיו, על מנשא, כל מה שביקשתי ממנה לא לעשות אני עושה כי אני גמור וגמורים לא חושבים אבל לא רואים אותי אז מכפ'ת לי ואז יו"ר מועצת החלב ומנכ"לית המועצה לשלום הילד עולה מולי בקשר דרך המוניטור והלב שלי נופל כאילו תפסו אותי גונב שוקו ולחמנייה מהמכולת " צח מה אתה עושה? אמרת שלא מרדימים על הידיים לא? "
להיות הורה לתינוק זה כמו לכתוב בלי פיסוק זה תרים לגרפס תחליף טיטול תביא אותה לציצי תיקח אותה מהציצי זה גזים תעשה לה נמר על העץ לא יכול אני גמור אני רוצה שיעשו לי נמר על העץ אני מת מעייפות חייב שעה שעה אחת לישון לאגור כוחות אתה לא רואה אני גם גמורה סבבה אבל גם אני גמור כן אבל אתה לא מניק נו קום כבר תחליף לה טיטול קם מהמיטה השעה 4 לפנות בוקר הולך לעבר השירותים רואה את הכלב שלנו ישן על המיטה שלו הפוך מבסוט רצח מסתכל עלי אומר לי לך תחליף טיטול מה אתה מסתכל לא רצית להביא לי שניצל בצהריים עכשיו תאכל תחת
לה יש ציצי ולי אין. ומי יכול לנצח ציצי? זה כמו לנסות לנצח מונופול רק עם שדרות התמרים באילת כשלה יש את כל תל אביב 3 רכבות חברת המים והחשמל 4 מלונות באשקלון וכל סיבוב היא נופלת על דרך צלחה ומקבלת דמי לידה כשאני לא מפסיק לקבל קנסות. אבל למרות זאת גם אני מרגיש לפעמים חנוק גמור שבור רוצה קצת אוויר אני חייב קצת אוויר אני מוכרח להשיג את האוויר אבל מאיפה אשיג אוויר כשכל הבית מלא בגדים עם קקי גב?
" יאללה מאמי עכשיו מחזיר אותך לעגלה נותנים ספרינט טיק טק אנחנו בבית אמא נותנת לך ציצי סבבה? " והיא מביטה עלי ואומרת לי אם אתה שם אותי על הגב אני מרימה פה את כל המכולת על הרגליים ואני אומר יאללה בסדר לא מפחד ממך אני האבא לא את אז שם אותה בעגלה והיא תינוקת עם כבוד יש לה מילה מתחילה לצרוח ואני רץ עם העגלה ואין פה ציצי שיציל אותי זה רק אני מולה פה והיא מגבירה את הבכי והלב שלי נשבר אבל אני גם מתעצבן לא יודע מה לעשות וחם לי ואין מעברי חצייה והכל שמש והמובייל ששמתי נתקע ועושה רעשים של נשבר וגם אני נשבר אבל מתעשת מהר לוקח אותה מהעגלה והיא אומרת " אבא נראה לי שהיד שלך הפכה לציצי"
מהמם. אני עונה ובלב חושב שלענות על שאלה כזו זה בדיוק כמו לענות לאלו ששואלים אותך כשאתה חוזר מהטיול אחרי צבא " נו, איך היה? " זה כל כך הרבה דברים שאי אפשר לכנס לתוך מילה אחת. זה הדבר הכי ממלא ומתיש שעברתי בחיים. זה מלמד אותי ככ הרבה, לוקח אותי למסעות עמוק עמוק בתוך הנפש שלי. זה סדנא להתמודדות עם כעסים, זה להבין שלפעמים כל מה שצריך זה לשחרר ולהפסיק לנסות להרגיע אותה עד שאתה בעצמך לא תירגע.
אור כבוי, רעש לבן נשמע בזמן שאני מניח את התינוקת בפעם החמישית בעדינות לישון במיטה שלה רק שהפעם היא מתמסרת לידיים שלי ונכנסת לשינת לילה מתוקה. מדליק מוניטור, ויוצא לעבר הסלון. " מאמי " אני אומר ומציג את המוניטור בגאווה " הרדמתי אותה! עכשיו יש לנו ערב משלנו ואני אומר שהערב יהיה פה פיצה וסרט. הנה, החיים הקודמים שלנו חוזרים! "
יש לכם תינוק בדרך? מכירים כאלו שצריכים ללדת? אספתי עבורכם את התרגילים הטובים ביותר כדי להתכונן לתינוק הראשון! קבלו את המדריך המלא והלא מצונזר שיכין אתכם להיות הורים טובים יותר. לדוגמא: תריח תחתים של אנשים ותבדוק אם הם עשו קקה,לך לגן חיות ותמצא את התנין הכי חזק באגם, תמרח לו משחת החתלה ושים לו טיטול.
ילדים הם לא טמגוצ'י, ואי אפשר לתכנת אותם להיות מה שאנחנו רוצים שהם יהיו. גם מי שלימדו אותו שלא יהיה מענה לבכי שלו כדי שישן לילה שלם מספיק עדכון גרסא אחד, או שבוע של מחלה והוא ישכח הכל וישוב לקום בלילה. אני שומע על שיטות שבהם הילד בוכה ובוכה, עד שבסוף הוא מפסיק לקרוא להורים שלו. אין מערכת הפעלה לנפש, וילד שבוכה צריך לקבל מענה. גם בלילה.
